לימוד גיטרה למתקדמים

לימוד גיטרה קלאסית למתקדמים

גיטרה קלאסיתמתוך ניסיון רב שנים והעמדת תלמידים מצטיינים רבים: זוכי תחרויות וזוכי מלגות, כמה עשרות של בוגרים ונבחנים שזכו בהצטיינות במבחני בגרות מטעם משרד החינוך ובמבחני מוזיקאי מצטיין בצה”ל – למדתי שאין דבר העומד בפני הרצון ושהשמיים הם הגבול.

משפטים אלו אני לוקח איתי לכל שיעור גיטרה של כל תלמיד.

מעבר לנגינה ולסיפוק הגדול מקבלים התלמידים המתקדמים מן המוזיקה ומן ההתמדה בגיטרה קלאסית כלים לעבודה ולהצלחה בכל תחום אחר שיבחרו: משמעת עצמית, הבנה ובניית תהליך בהשגת מטרה, עמידה מול קהל, ביטחון עצמי וחברה טובה.

המטרה הראשונה שלי בהוראה היא להדביק את התלמיד באהבה הגדולה שלי למוזיקה ולגיטרה הקלאסית וללמד את התלמיד לדבר ולשיר על המיתרים באמצעות האצבעות.

כשהתלמיד “נדבק בחיידק” והרצון שלו מכוון היטב, הוא כבר צמא ומוכן לעבודה הרבה, שתאפשר לו להגיע אל מחוזות המקצוענות בנגינה על גיטרה קלאסית.

כמורים איננו יכולים להכריח תלמיד לעבוד, להתאמן ולהגיע להישגים, אלא אם כן זה בא לו מרצונו שלו. תפקידנו כמורים לספק לתלמיד ידע מקצועי רב, רחב ומדויק, להעמיד בפניו אתגרים רבים, ובעיקר לייצר סביבה ואווירה כזו שתאפשר טיפוח וצמיחה של הרצון שהוא חומר הדלק של התלמיד. הדבר מתאים ונכון ביותר גם לתלמידים מתחילים וגם לתלמידים מתקדמים. במאמר לימוד גיטרה למתחילים אני מרחיב על כך.

הכשרת המוזיקאי/הגיטריסט מורכבת מתחומים רבים, ביניהם: רכישה והעלאה תמידית של היכולות הטכניות, למידה והבנה של שפת המוזיקה (תאוריה), למידת דרכי הבעה ומתן פרשנות מוזיקלית, לימוד סגנונות מוזיקליים רבים, תרגול וקבלת ניסיון בהופעה ויצירת קשר עם קהל. תחומים אלו מורכבים מהרבה מאוד נושאים ותתי נושאים. על חלקם ארחיב בהמשך.

בשביל להשיג כישורים אלו אני מעמיד אתגרים רבים בפני התלמיד.

אתגרים בלימוד גיטרה למתקדמים

יש שלושה סוגי אתגרים עיקריים שתמיד מפרים זה את זה.

האתגר הראשון הוא האתגר המקצועי טכני – רכישת יכולות גבוהות המאפשרות נגינת יצירות יותר מורכבות ויותר יפות.

האתגר השני הוא האתגר המוזיקלי – להבין את שפת המוזיקה, ללמוד איך לפרש ולהתבטא באמצעותה.

האתגר השלישי הינו העמדת מטרה הישגית כמו קונצרט, תחרות, רסיטל בגרות, בחינה למלגה, בחינה למוסיקאי מצטיין בצה”ל וכו’.

האתגר הראשון בלימוד גיטרה קלאסית הוא רכישת יכולות טכניות גבוהות. עבודה זו מתבצעת בדרכים רבות. הדבר החשוב ביותר הוא תרגול והבנת העבודה של האצבעות ושל הידיים. עניין מקצועי זה הוא אומנות בפני עצמה.

לכל חלק בגוף, ביד, ובמפרקים הקטנים של כל אצבע יש תפקידים ויכולות רבות שהנגן צריך לרכוש. יכולות שהן חדשות ואינן מוכרות בשום תפקוד יומיומי אחר.

זה מעין לימוד של ריקוד מדיטטיבי של האצבעות על כלי הנגינה, ריקוד אותו לומדים במשך שנים רבות. להשגת היכולות המבוקשות אנו נעזרים בין השאר בתרגילים טכניים כמו סולמות, ארפז’ים, תרגילי לגטו ותרגילים רבים ונוספים אותם אנו מוצאים בספרות הטכנית הרבה הקיימת עבור לימודי גיטרה.

האתגר השני הוא ההבעה המוזיקלית – עיקר העניין שלשמו אנו מנגנים. העבודה על ההבעה המוזיקלית מתחלקת לשני נושאים עיקריים:

הראשון: הקשבה למוזיקה והבנת שפת המוזיקה דרך הראש (תאוריה).

השני, והוא חשוב אף יותר, זו ההקשבה למוזיקה ולימוד דרכי הבעה באמצעות הרגש והדמיון. מוזיקה היא שפה אותה אנו לומדים “לדבר” ובאמצעותה אנו מביעים הרבה מעבר למה שמאפשרות לנו המילים. בשביל להשתמש, להבין ולשלוט עוד יותר בשפת הצלילים אנו לומדים תאוריה.

לימוד התאוריה הוא דווקא ענין פרקטי ביותר, התלמיד לומד על מערכת היחסים בין התווים: מתי הם יוצרים מתח, מתי הרפיה, ואיזה אופי יוצר שילוב כזה או אחר של צלילים. עם הידע הזה התלמיד לומד להקשיב ולפרש את המוזיקה בצורה יותר ברורה ועמוקה.

גיטרה קלאסית למתקדמיםלצד לימוד התאוריה ופירוש המוזיקה באמצעותה, צריך התלמיד לקבל כלים גם להקשבה למוזיקה מכיוון הרגש ופיתוח הדמיון.

זהו כשרון שלא תמיד אפשר להעביר לתלמיד. יש האומרים ש”יש לך או אין לך את זה”. אבל מה שבטוח זה שאם הערוץ הזה קיים ומפותח אצלך כמורה, אתה יכול לתת השראה לתלמיד ולפתוח בפניו את הדלת לעולם הדמיון והרגש.

אני משתמש בשתי דרכים אלה ללימוד ההבעה המוזיקלית במינונים שונים אצל כל תלמיד ותלמיד. בשיעורי גיטרה למתחילים אני משתמש אך ורק בהקשבה באמצעות הרגש והדמיון. שיעורי גיטרה למתקדמים יכללו מן הסתם יותר מידע תיאורתי.

נגינה בקונצרטים היא חלק חשוב מאוד בהכשרת הגיטריסט, התלמידים הצעירים מנגנים לפחות בשלושה קונצרטים כל שנה. לתלמידים המתקדמים יש הזדמנויות רבות נוספות “להתאמן” מול קהל. כחודש לפני בחינה או תחרות, נערכת אחת לשבוע הופעה מצומצמת של המתמודדים.

תלמידים יותר מתקדמים מצטרפים לנגינת דואט משותף איתי בהופעות פומביות ואף מנגנים סולו. אף פעם איני מכריח תלמיד לנגן בקונצרט, התלמידים שאינם רוצים להופיע בדרך כלל משתכנעים אחרי קונצרט אחד שחוו כמאזינים מהקהל. החוויה היא תמיד נעימה וחגיגית והתלמידים לומדים מהניסיון שהעיקר היא המוזיקה הנפלאה לגיטרה והסיפור שמספרת היצירה שאיתה מופיעים. בנוסף התלמידים לומדים להיות סלחניים על הפספוסים וההתרגשות שהם חלק מהנגינה.

עניין אחר בעת לימוד גיטרה למתקדמים הוא בחירת רפרטואר מתאים.

רפרטואר המתאים לאופיו של התלמיד ולבנייתו כמוסיקאי. כמו כן חשובה גם התאמת הרפרטואר לתחרות או למבחן שלקראתו הוא מתכונן.

פעמים רבות משמחים אותי תלמידים כשהם מגיעים לשיעור עם בקשה לנגן יצירה מסוימת מלווה בהשתוקקות. לרוב אני מסכים, אלא אם כן היצירה עדיין קשה מדי ליכולותיו של התלמיד ויש צורך לטפס עוד כמה מדרגות לפני שיגיע ליכולת לנגן את היצירה המבוקשת.

אני מקפיד לבחור ולחשוף את התלמיד לרפרטואר רחב מתקופות ובסגנונות שונים, ממוזיקה עתיקה ועד למוזיקה בת זמננו. יש כמה יצירות דגל של המלחינים החשובים לגיטרה שהן חובה על כל גיטריסט. ואני יודע שכשהתלמידים ינגנו אותן עולמם ישתנה, כפי שהשתנה עולמי.

אני אפילו מתרגש וחווה ביחד איתם את השלב החדש בחייהם. דוגמאות ליצירות הדגל הן הפרקים השונים של י.ס.באך, קטעים נבחרים של וילה לובוס, פרנסיסקו טרגה, פרננדו סור, אוגוסטין בריוס ועוד.

בבחירת רפרטואר לתחרויות אני מקפיד תמיד שהבחירה תתאים לדרישות השונות של אותה בחינה/תחרות. לעיתים אני גם מתאים את בחירת היצירה לשופטים, בתקווה שאני קולע לטעמם. בכל מקרה בחירת הרפרטואר היא תמיד משותפת לתלמיד ולי.

לאחר בחירת היצירה אני משתדל שהתווים יהיו עם אצבועים מוכנים, נוחים וטובים, דבר שחוסך הרבה מזמן השיעור והאימון בבית. הכנה זו בדרך כלל דורשת ממני עבודה רבה לפני השיעור, במקרים רבים אני ממש מעתיק את היצירה לתוכנת התווים במחשב ורושם אצבועים מדויקים, במקרים אחרים אני בוחר ביחד עם התלמיד ביצוע נבחר ביוטיוב של אחד מהמבצעים הטובים וביחד אנו עוברים תו תו ובודקים את האצבועים. עבודה זו מקדמת מאוד את התלמיד, בעצם זו דרך לקבל שיעורים נפלאים מגדולי המבצעים.

כגיטריסט ומורה אני מתרכז בגיטרה הקלאסית אך אוהב ועובד עם תלמידי גם על קטעי פלמנקו, ג’אז, אלתור וליווי שירים. לעיתים אני אף מפנה את תלמידי להשתלמויות בתחומים אלו שהם חשובים בעיני להתפתחות התלמיד המתקדם.

תלמיד מתקדם מנגן על במהעניין התחרויות במוסיקה הוא נושא שנוי במחלוקת. מצד אחד עצם הרעיון לקבוע מי יותר טוב או פחות טוב מהאחר הוא עניין פסול ולא בריא גם לנפש האדם וגם ליחסים בין בני האדם. מה גם שקורה לא מעט שבקרב השופטים יש מדדים שונים ולעיתים אי הסכמות מהותיות ודעות מנוגדות לגבי מהי נגינה טובה או, כביכול, לא טובה.

מצד שני התועלת  בתחרויות עבור התלמיד יכולה להיות רבה ביותר, ומכמה סיבות: עצם ההשתתפות היא מטרה גדולה המניעה את התלמיד לעבוד ולהתקדם הרבה מעבר לנגינה שבשגרה.

בנוסף, התלמיד נחשף בתחרויות לתלמידים טובים אחרים מכל הארץ, יוצר קשרים וחברויות חדשות, שומע יצירות חדשות, ועשוי לקבל מוטיבציה להתקדמות נוספת. ובמקרה של זכיה נוסף עוד הישג חשוב לקורות החיים המקצועיים.

בסופו של דבר התועלת הרבה של ההשתתפות בתחרויות גוברת בעיני על עצם העניין הבעייתי שיש בתחרויות ואני משתמש בכלי זה עם כל תלמידי המתקדמים. ההחלטה לגשת לתחרות היא כמובן משותפת לתלמיד ולי, ותמיד רק אחרי ולא לפני שיחה על החסרונות והיתרונות של התחרות.

לסיכום אציין שוב את הנקודה החשובה ביותר בעיני בהוראה לתלמיד המתקדם, וזהו הרצון והאהבה הגדולה למוזיקה ולגיטרה.

מעבר להוראה ומעל לכל ההישגים של תלמידי המתקדמים הדבר הנפלא ביותר הוא הסיפוק הרב מהנגינה עצמה, מהמוזיקה ומהמימוש העצמי הגבוה אליו הצליחו להגיע. סיפוק שמקנה להם אושר, ביטחון, רוגע פנימי ושמחה גדולה.

 

שיתוף:

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp
דילוג לתוכן