לימוד גיטרה


לימוד גיטרה קלאסיתלמיקום וזמני שיעורי גיטרה קלאסית לחצו כאן

כמורה לגיטרה קלאסית אני נפגש עם תלמידים רבים ושונים ממתחילים ועד מקצוענים, ממוכשרים מעט ועד מוכשרים ביותר, מכאלה שאין להם בכלל רצון ועד כאלה שמתאמנים כל היום. במהלך השנים הגעתי לתוצאות ומסקנות מפתיעות: ישנם תלמידים שבתחילת דרכם במהלך לימוד גיטרה לא היה אפשר להאמין שיגיעו לתוצאות כה גבוהות וחלקם אפילו בחר בגיטרה כמקצוע לחיים. מה שלמדתי בכלל כבן אדם, כאבא לילדים ובעבודה עם התלמידים הרבים הוא להאמין באדם, לראות את הטוב בכל אדם, להראות לתלמיד את הדרך ולגרום לו להאמין שאם ילך בדרך יוכל לרכוש את כל היכולות הרבות בשביל להיות נגן ומוסיקאי.

בדור שלנו מצד אחד נראה שקשה יותר לגרום לתלמיד מתחיל להתאמן ולהגיע לתוצאות. הורים רבים אומרים לי בשיחת הטלפון הראשונה, “לא חשובה התוצאה, העיקר שייהנה”. ההנאה היא אכן המטרה של כל דבר בחיים אך במקרה של לימוד כלי נגינה ההנאה מגיעה בזכות עבודה רבה. מצד שני יש בדור שלנו יש תלמידים רבים חדורי מוטיבציה ומלאי כשרון שנראה שהשתבח והגיע לשיא מבחינה אבולוציונית.

האתגרים העומדים מולי הינם גדולים ומגוונים. האתגר הראשון והגדול העומד בפני הוא להצליח לטעת בתלמידים את האהבה והרצון הגדול שלי לגיטרה ולמוסיקה הכול כך מרגשת. האתגר השני הוא להצליח ללמד אותם את העניין הטכני המאוד מורכב של עצם הנגינה. אתגר נוסף וחשוב ביותר הוא ללמד את התלמידים איך ללמוד לבד, התלמידים הטובים ביותר הם אלו הלומדים לבד ובאים לשיעור עם רעיונות מקוריים ובשיעור מקבלים הכוונה ורעיונות נוספים.

כגיטריסט ומורה בכיר יצא לי לפגוש תלמידים רבים וטובים של מורים שונים במסגרות שונות בארץ, שמתי לב ברבים מהמקרים שהשפעתו הגדולה של כל מורה באה לידי ביטוי לא רק בנגינה של התלמיד, אלא גם בדרך התנהגותו ואפילו בשפת גופו של התלמיד. מכאן שהאחריות המוטלת עלינו המורים היא הרבה יותר גדולה מאשר רק מורים לנגינה, ולמפגש השבועי בארבע עיניים עם תלמיד למשך מספר שנים יש חלק בעיצובו של האדם שיצא מהתלמיד.

את לימודי הגיטרה התחלתי בכיתה ז’ אצל המורה אהוד צוויג, אהוד הרבה לנגן ולספר לי בשיעורים על היצירות ואני זוכר את התרגשותי מהמוסיקה, מהיצירות ומהנגינה שלו, זה בעצם הדבר הראשון שמשך אותי וגרם לי להתאהב בכלי.

אחרי כשנתיים אהוד התפטר ונאלצתי לחפש מורה חדש וכך הגעתי למורה השני, שייקה גינזבורג, מורה שמלמד בעיקר אקורדים וליווי ועושה את זה מעולה (כנגן וכמורה), בכל מקרה הייתי כבר מכוון לגיטרה הקלאסית. שייקה נתן לי הקלטות של גדולי הגיטריסטים ג’ון וויליאמס וג’וליאן ברים והאזנתי להן ללא הפסקה, בהמשך הוא נתן לי את התווים של יצירות ששמעתי והמוטיבציה שלי הייתה כבר בשמיים, כל שיעור הגעתי עם שלושה קטעים חדשים מוכנים בעל פה. אני זוכר את האושר של תקופה זו, המוסיקה והגיטרה הפכו בזכות שייקה לחברי הנפש הקרובים לי ביותר.

לאחר כשנתיים אצל שייקה עברתי ללמוד אצל נגן הגיטרה יהודה שרייר. אם אצל שייקה גיליתי את הספרות של הגיטרה הקלאסית לרוחבה אז יהודה חשף בפני את עומקה של המוסיקה, כמה יופי ומשמעות קיימת ביצירה אחת, בקול אחד, במשפט אחד ובתו בודד אחד. אני זוכר שביקשתי מיהודה שינגן לי את היצירות עליהן התאמן בזמנו והסאונד שהוא הוציא מה”רמירז” והבהירות המוסיקאלית של הקולות ביצירות של באך ודאולנד הגדירו לי מחדש את המושג “מוסיקה”, לא ידעתי שאפשר להגיע לרמת הבנה והבעה כה גדולה, ואכן תקופה זו מאופיינת בהתקדמות אדירה. בתקופה זו (כיתה יב’) בזמן שעבדתי עם אבא שלי במושב “הרצתי” בראש קטע מתוך אטיוד של וילה לובוס, והחלטתי שזה הכיוון שלי בחיים.

בהמשך למדתי גם אצל בכיר המורים בארץ מר יוסי ירושלמי, שירתי בצה”ל כלוחם ולאחר הצבא נסעתי ללמוד בגרמניה אצל מאסטרו וולפגנג לנדלה ז”ל. בהמשך סיימתי בהצטיינות תואר ראשון באקדמיה למוסיקה בתל אביב ולימודים נוספים עם בכירי הגיטריסטים באירופה וארה”ב.

אחד הדברים החשובים ביותר שלימדו אותי כל מורי הוא לאהוב את הגיטרה ואת המוסיקה.
 כמורה לגיטרה אני רואה בנקודה זו כאחד מאבני היסוד בהוראה.

כילד הקשבתי בהערצה ובקנאה לגדולי הגיטריסטים בעולם, ולא הבנתי איך אפשר להגיע לרמת נגינה כל כך גבוהה, חשבתי שרק כישרונות מיוחדים מסוגלים להגיע לרמה כזאת, (אולי יש דבר כזה “גנים של ווירטואוזים”). יותר מאוחר, כשהתחלתי ללמד, שמעתי תלמידים מצטיינים בארץ בהזדמנויות שונות (קרן שרת, תחרויות ועוד) והופתעתי לטובה מהרמה הגבוהה אליה הם הגיעו. שמתי גם לב שהרמה משתפרת משנה לשנה, והודיתי בתוך עצמי שאני עדיין לא מצליח להביא את תלמידי לרמה זו.

עם השנים והניסיון למדתי שכל תלמיד שרוצה (שיש לו הרבה מוטיבציה) יכול בעזרת המורה להשיג רמה טכנית גבוהה ויציבה.

את מקצוע הנגינה לומדים בשנים הראשונות אצל מורה לנגינה, את המורה פוגשים לרוב פעם בשבוע ובשאר הימים התלמיד מתאמן לבד בבית, כך שהאימון הביתי הוא החלק העיקרי בהתקדמות התלמיד.

האידיאל הוא שהתלמיד יפגוש את המורה כשעה ביום בכל ימות השבוע ולאחר כל שיעור יתאמן התלמיד עוד כשעתיים. אידיאל זה מתרחש בכמה מקומות מסוימים בעולם:

  1. במספר פנימיות מוסיקה ברחבי העולם, (אנגליה, סין, קוריאה, רוסיה ועוד).
  2. בבתים של מוסיקאים שילדיהם מנגנים.
  3. כך למדו הרבה מוסיקאים בעבר הרחוק, מוצרט באך בטהובן.

במציאות 99% מהתלמידים בארץ ובעולם, כפי שצוין קודם, מקבלים שיעור נגינה רק פעם בשבוע ולרוב רק 3/4 שעה.

כך שהדבר החשוב ביותר שהתלמיד צריך ללמוד זה בעצם  איך ללמוד גיטרה וזאת אולי הבעיה הגדולה ביותר של התלמידים בדורות האחרונים, מאז בערך שהמציאו את בית הספר. ידוע הדבר שתלמידים הלומדים לבחינה בביה”ס שוכחים כמעט הכול לאחר המבחן, ובעצם הם לומדים הרבה יותר מהאינטרנט, מהרשתות החברתיות ומהטלביזיה.

 ללמוד זה להבין, ללמוד זה לרכוש יכולת חדשה, ללמוד זה לבצע שינוי.

מי שמצליח בכל תחום בחיים זה לא מי שהכי מוכשר או מי שיש הכי הרבה מזל, זה שמצליח בחיים הוא אחד שמתעקש, לא מוותר ולא נשבר מכישלונות, מנסה עוד ועוד חוקר, לומד, נכשל וממשיך. כולנו בני אדם ויש ביכולתנו להתפתח, ואנחנו תמיד צריכים לשאוף להיות טובים יותר.